כיצד להאיץ את הטעינה של Firefox 3 (או כל תוכנה אחרת)

You may also like...

9 Responses

  1. eli הגיב:

    תודה, אחלה פוסט

  2. The IceMan הגיב:

    תודה, שמח שאהבת

  3. תומר הגיב:

    דחיסת קבצים ברי הרצה תשפר במקצת את דרישות המקום שלהם בדיסק הקשיח, אבל זמן הטעינה של התוכנה יתארך מאחר ויהיה צורך לפרוס את הקבצים ברגע שהם עולים לזיכרון.

    תהליך הפריסה לא יזרז את זמן הטעינה, אבל גם לא יאט את מהירות הטעינה באופן מוחשי בהנחה ואנחנו עובדים על מחשב מודרני.

    • The IceMan הגיב:

      נכון חלקית, קבצי הרצה מועתקים לזיכרון על מנת לרוץ
      כך שאם הקובץ הרצה אפילו אם הוא צריך להפרש בזיכרון – פעולה זו לוקחת פחות זמן בזיכרון ה-RAM בגלל זמני הגישה הנמוכים לעומת כונני ה-HDD

      נכון שבימנו הפרשי הזמנים האלה מתחילים להיות זניחים יותר ויותר, אבל היתרון הוא בפעולות I\O מול הכונן

  4. תומר הגיב:

    אתה טועה. קבצי הרצה תמיד מועברים לזיכרון בתוכנות שאתה מריץ. לא רק זאת, אלא שפיירפוקס כולל הרבה קבצים נלווים שיושבים בדיסק גם כאשר את "דוחס" את קובץ ההרצה, כך שאתה לא חוסך כלום, אלא רק מאריך את זמן הטעינה הראשוני.

  5. The IceMan הגיב:

    עדין זמני הגישה לכוננים איטי יותר בהרבה מזמני הגישה ל-RAM מה גם שלא כל המידע צריך להיתען ישירות.
    כך שהיתרון הוא קובץ קטן ומהיר יותר.

    בתכנות תמיד יש את ההתלבטות בין קוד מהיר לקוד קטן – ולא תמיד ניתן ליישם את שניהם כי הם סותרים אחד את השני בדרך כלל.

    אין שום מניעה ליצור קובץ קטן פיזית שיטען לזיכרון ויפרש שמה. ארבה עדיף שפעולות אלו יעשו ב-RAM. כל תוכנה עוברת קיפול עם רמת אופטימזציה כל שהיא. אני חושב ש-UPX רק מיישמת את השיטה בצורה טובה או קיצונית יותר. מעיון באתר שלהם לא מצאתי איך השיטה שלהם עובדת או את החסרונות בשיטה.
    אבל אני כן רואה את ההגיון בתגובה שלך שאם צריכה להתבצע פרישה מחדש של הקובץ, אז לכאורה אנחנו טוענים את הקובץ פעמיים לזיכרון, פעם אחת את המקורי, ושוב פעם את הפרישה שלו. אבל ממה שאני הבנתי הפרישה היא רק תוספת לקובץ הדחות כך שרק החלקים הדחוסים מתווספים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *